תרגום לעברית בסוף המאמר

Hilel spunea: Să fi din disipolii lui Aharon, iubitor de pace și aducător de pace, iubitor de oameni și să-i apropii de Tora (Pirkei Avot 1:12)

„Șalom – pace” era deschidera celor mai multe din inspiratele luări de cuvânt ale regretatului Uri be Iona, Dr. Aurel Vainer.

„Șalom – pace” era pentru el un ghid al vieții. În numele mamei sale spunea: „Niciodată să nu faci de rușine un om”. A trecut prin vremuri de prigoană, dar a căutat să păstreze numai amintirea oamenilor de bine. A avut dușmani, dar i-a tratat cu respect, ca adversari. A avut înțelepciunea să treacă cu vederea unele lucruri care nu-i erau tocmai pe plac, doar pentru păstra, pacea, unitatea și buna înțelegere. Peste tot a căutat să clădească poduri. În cele mai multe locuri a reușit.

A avut curajul să viseze și dârzenia să-și îndeplinească visele. Templul Coral din București și zeci de temple și sinagogi refăcute pe tot teritoriul României îi stau mărturie.

A avut încredere în oameni, îndeosebi în cei pe care îi conducea. Ne dojenea cu un zâmbet plin de bunătate, ca un tată care își îndrumă copiii pe calea cea dreaptă.

Și-a slujit comunitatea până la ultimul dram de putere. Până în ultima lună a vieții a participat la rugăciunile de la Templul Coral. Nu au trecut trei săptămâni de când a luat parte la comemorarea victimelor Holocaustului din România. Nu mi-am închipuit că va fi ultima ocazie când îl voi vedea.

Uri ben Iona, Dr. Aurel Vainer, nici nu ști cât de mult ne vei lipsi!. Fie-ți odihna plăcută, bucură-te de roadele faptelor tale bune și trezește-te spre soarta ce ți-a fost hărăzită la sfârșitul zilelor!

הילל אומר הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את בבריות ומקרבן לתורה. (אבות א,י”ב)

שלום – זו הייתה מילת הפתיחה בכל הפעמים שאורי בן יונה, ד”ר אאורל ווינר, נשיא הכבוד והנשיא לשעבר של פדרצית הקהילות היהודייות של רומניה, חבר בית הנבחרים הרומני, היה נושא את דברו ברבים

שלום – זו הייתה מילת המפתח לחייו. היה מרבה לומר בשם אמו: “לעולם אל תבייש אדם”. עבר את ימי השואה, אך השתדל לזכור רק את האנשים הטובים. היו לו אוייבים, אך התייחס אליהם בכבוד, כיריבים. הייתה לו התבונה לספוג גם דברים שלא היו לרוחו, ובלבד לשמור על השלום והאחדות. תמיד השתדל לבנות גשרים וברוב רובם של המקרים אף הצליח

היה לו העוז לחלום והנחישות לממש את חלומותיו. בית כנסת קוראל שבבוקרשט ועוד עשרות בתי כנסת משופצים על אדמת רומניה מעידים על כך

היה נותן אמון באנשים, בעיקר באלה שהוביל. היה גוער בנו בחיוך טוב, כמו אבא המדריך את ילדיו בדרכים ישרות

הקדיש את עצמו לקהילה עד טיפת הכוח האחרונה. עד לפני חודש עוד היה מן החברים הקבועים של המנין בבית כנסת קוראל. לא עברו שלש שבועות מאז השתתף, למרות חולשתו, בהנצחת קורבנות השואה ברומניה. לא תארתי לעצמי שזאת תהיה הפעם האחרונה שאראה אותו

אורי בן יונה, ד”ר אאורל ווינר, אתה אפילו לא יודע כמה תחסר לנו! תנוח בשלום על משכבך, יעמדו לך מעשיך הטובים למליצי יושר ותקום לגורלך לקץ הימין